אין כמו ט' באב כדי להתנתק מהשגרה, מהלחץ, העבודה וכל דבר המשיח את הדעת. אין כמו ט' באב כדי להתחבר בגעגוע אין סופי לאידאל, למה שיש לנו להשלים, לחלומות שלנו. כשחסר לנו אנחנו יכולים ליפול לדיכאון לרק לבכות. אך ביום ט' באב יש לנו גם תפילת נחמה שבאה להגיד לנו: המצב לא אבוד, החורבן הוא הבטחה שתופיע מציאות יותר שלמה. רק צריך לעבוד כדי שהיא תוכל להופיע. העבודה היא גם פנימית וגם חיצונית. כשאנחנו עובדים למען שלום בית, כאילו אנחנו בונים את חורבות ירושלים. כשאנחנו עובדים כדי לשפר את חינוך ילדינו, אנחנו מתקנים עולמות שלמים. כאשר אנחנו עובדים כדי לתת לעצמנו אפשרות להתגלות ולהופיע במציאות במלוא העצמה למידות טובות ולמעשים טובים, אנחנו מחיים את עצמנו ותורמים לתיקון כל העולם כולו.
אנחנו קרואים להשקיע בעצמנו, בזוגיות ובילדים שלנו -העתידיים או הנוכחים- ומיד תורגש ההשפעה על הסביבה. הרבה אנשים מנסים לשנות את העולם לפני שהם התחילו להתבונן במה שקורה בתוך עצמם. ההתפשטות של הטוב מתחילה מבפנים. ככל שנתמלא טוב, יושר, עדינות, אהבה ואמונה, השפע יגלוש החוצה באופן אוטומטי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה